הרשמה ל-Android Developer Console

אם אתם מפיצים אפליקציות רק מחוץ ל-Google Play, אתם יכולים להשתמש ב-Android Developer Console כדי לנהל את זהות המפתח ולרשום את שמות החבילות של האפליקציות. במדריך הזה מוסבר איך לאמת את החשבון ולוודא שאפשר להתקין את האפליקציות במכשירי Android מאושרים.

יצירת חשבון

אתם יכולים להירשם לחשבון באמצעות חשבון Google. אם אתם סטודנטים או חובבים, אתם יכולים ליצור סוג חשבון מיוחד עם פחות דרישות אימות וללא תשלום.

בחירת אופן הפצת האפליקציות

עדיין אפשר להתקין אפליקציות ממקור לא ידוע. החוויה של המשתמש תלויה בנתיב שתבחרו.

יש להשלים את תהליך אימות הזהות

אתם צריכים לספק מסמכים רשמיים כדי לאמת את הזהות שלכם. הדרישות משתנות בהתאם לסוג הרישום – אדם פרטי או ארגון. התהליך הזה נמשך בדרך כלל כ-10 דקות, אם כל המידע הנדרש מוכן.

פרטים שחובה לספק בכל החשבונות

• שם חוקי וכתובת: כחלק מתוכנית האימות, אנשים פרטיים חייבים לשלוח תעודה מזהה רשמית עם תמונה שהונפקה על ידי גורם ממשלתי ומסמך לאימות הכתובת. דוגמאות לתעודות מזהות ומסמכים לאימות כתובת שמקובלים עבור אנשים פרטיים בארצות הברית:

  • דרכון
  • מסמך מזהה שהונפק על ידי המדינה
  • רישיון נהיגה
  • כרטיס תושב קבע או גרין קארד
  • תעודה מזהה עם תמונה שהונפקה על ידי גורם ממשלתי וכוללת את הכתובת
  • חשבון על תשתיות (חשמל, מים, גז, אינטרנט, טלוויזיה בכבלים)
  • מסמך מחברת הביטוח (ביטוח דירה, ביטוח בריאות וכו')
  • דף חשבון בנק או פירוט עסקאות בכרטיס אשראי

• פרטים ליצירת קשר: כתובת אימייל ומספר טלפון פרטיים, שאומתו באמצעות סיסמה חד-פעמית (OTP).

דרישות נוספות לארגונים

• מספר D-U-N-S: מזהה ייחודי בן 9 ספרות של הארגון שלכם שניתן על ידי Dun & Bradstreet ומשמש ברחבי העולם לזיהוי הזהות החוקית של העסק. אם לארגון שלכם אין מספר D-U-N-S, אתם יכולים לקבל אותו ללא עלות באתר של Dun & Bradstreet.
• אתר מאומת: צריך לאמת את האתר של הארגון באמצעות Google Search Console.
• מסמכים רשמיים של הארגון: הנה כמה דוגמאות למסמכים שארגונים בארצות הברית צריכים לספק. יכול להיות שיידרשו מסמכים אחרים במיקום שלכם.
  • כל מסמך, הודעה או מכתב שהופקו על ידי ה-IRS או נחתמו בחותמת IRS ושמצוין בהם שם הארגון שלכם. לדוגמה: CP575,‏ 147C, ‏ CP299, ‏ 988, ‏ 937, ‏ 1050, ‏ 5822 וכו'.
  • טפסים שנשלחו ל-IRS יהיו קבילים רק אם עותק שלהם זמין באתר של ה-IRS. לדוגמה: טפסים 8871 ו-990.
  • אישור על התאגדות עסקית שהונפק על ידי המדינה שבה מתנהלת הפעילות העסקית ושמצוין בו שם הארגון.
  • המסמכים האחרונים שהוגשו לוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) (למשל, טופסי ‎10-K, ‏ ‎10-Q או ‎8-K) ושמצוין בהם שם הארגון
  • דוחות אשראי עסקיים שמצוין בהם שם הארגון מ-Experian, ‏Equifax או TransUnion
  • תקף רק למשרדי ממשלה ולסוכנויות ממשלתיות: מכתב רשמי שכולל שם מלא, כתובת ותאריך

רישום של שמות החבילות

אחרי האימות, אפשר לרשום את שמות החבילות של האפליקציה בדף חבילות. תהליך הרישום מקשר את האפליקציה לזהות המאומתת של המפתח. כדי להירשם, צריך לבצע את הפעולות הבאות ב-Android Developer Console:

1. מזינים את שם החבילה: מזינים את שם החבילה הייחודי שרוצים לרשום.
2. מוסיפים את המפתח: מזינים את טביעת האצבע לאישור מסוג SHA-256 מתוך צמד מפתחות החתימה של האפליקציה. הסטטוס ישתנה לבבדיקה.
3. הוכחת בעלות: אם שם החבילה כבר קיים, צריך לחתום על APK באמצעות המפתח הפרטי ולהעלות אותו. ב-Android Developer Console יש קטע קוד שאפשר להוסיף לתיקיית הנכסים של ה-APK כדי לעמוד באתגר הזה. אחרי הרישום, תקבלו על כך הודעה באימייל, והסטטוס של החבילה ב-Developer Console יתעדכן לRegistered.

העברה של שמות חבילות

אפשר גם להעביר שמות של חבילות בין חשבונות פיתוח. ההעברות מנוהלות דרך הדף הגדרות. כדי להתחיל העברה, צריך:

• סטטוס מאומת: גם חשבון המקור וגם חשבון היעד צריכים להיות מאומתים ובמצב ניהול תקין.
• מפתח רשום: שם החבילה צריך לכלול מפתח רשום, והאפליקציה צריכה להיות ניתנת להתקנה.
• המידע הנדרש: צריך לציין את מזהה המפתח של חשבון היעד, את מזהי ההזמנות של שני החשבונות ואת הסיבה להעברה.

טיפול בשמות חבילות כפולים

אם כמה מפתחים משתמשים באותו שם חבילה, הזכות לרשום אותו נקבעת לפי כללי התביעה על חבילות. הכללים הבאים נועדו להקצות את שם החבילה למפתח שהמפתח לחתימה שלו אחראי ליותר מ-50% מההתקנות הכוללות הידועות:

• קבוצת רוב: אם המפתחים מחזיקים במפתחות שמהווים יותר מ-50% מכל ההתקנות, הם מקבלים עדיפות ברישום.
• אשכול גדול: אם לאף מפתח יחיד אין יותר מ-50% התקנות, כל מפתח עם "אשכול גדול" (50 התקנות או יותר) יכול לרשום את שם החבילה.
• על בסיס כל הקודם זוכה: אם לא קיים אשכול גדול, כל מפתח עם מפתח ידוע יכול לרשום את שם החבילה על בסיס כל הקודם זוכה.

הדוגמאות הבאות ממחישות את הכללים האלה:

עדיפות לבעלי רוב המפתחות:

למפתח שאחראי על יותר מ-50% מסך כל ההתקנות הידועות יש עדיפות ברישום. כל המפתחים האחרים יידרשו להשתמש בשם חבילה אחר.

מפתח	שם החבילה	Key	התקנות
A	com.test.1	11	1000
B	com.test.1	12	100

בתרחיש הזה, מפתח א' עומד בדרישות לרישום שם החבילה. מפתח ב' יצטרך להשתמש בשם אחר או להגיש בקשה לחריגה.

הקריטריונים לזכאות למפתחות עם 50 התקנות ומעלה:

אם אין מפתח יחיד עם יותר מ-50% מההתקנות, כל המפתחות עם 50 התקנות או יותר יהיו כשירים לרישום. כל המפתחים האחרים – אלה שיש להם מפתחות עם פחות מ-50 התקנות – יידרשו לבקש הרשאה להשתמש בשם החבילה.

מפתח	שם החבילה	Key	התקנות
C	com.test.2	21	100
D	com.test.2	22	100
E	com.test.2	23	10

במקרה הזה, אף מפתח לא קיבל רוב. מפתחים ג' ו-ד' עם 50 התקנות או יותר יכולים לרשום את שם החבילה. מפתח ה' צריך להשתמש בשם חבילה אחר או לבקש הרשאה להשתמש בשם הזה.

כל הקודם זוכה למפתחות עם פחות מ-50 התקנות:

אם אין מפתחות שעומדים בדרישת הסף של 50 התקנות, כל המפתחות המוכרים כשירים להרשמה על בסיס כל הקודם זוכה. ברגע שמפתח אחד ירשום את שם החבילה, המפתחים האחרים יצטרכו להשתמש בשם אחר לחבילות שלהם (או לבקש חריגים).

מפתח	שם החבילה	Key	התקנות
F	com.test.3	31	10
G	com.test.3	31	10

בתרחיש הזה, כל המפתחים עם מפתחות כשירים. אחרי שמפתח אחד רושם את שם החבילה, המפתח השני צריך לבקש הרשאה.

בדיקה

אפשר להוריד את המדריך ל-Android Developer Console כדי לקבל הסבר מפורט על המסוף והתכונות שלו.