כשיוצרים אפליקציה ב-Wear OS, כדאי להתחיל עם עקרונות הנגישות וההנחיות ממדריך הנגישות לאפליקציות ל-Android. לאחר מכן, מוודאים שהאפליקציה נגישה גם ב-Wear OS.
יש כמה דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון כשמדובר בנגישות של אפליקציות ל-Wear OS, בגלל הגורמים הבאים:
- סוגי קלט שונים ב-Wear OS, כמו קלט סיבובי.
- משטחי ממשק משתמש נוספים כמו כפתורים ורכיבים.
- מסכים קטנים, שנדרשות בהם הטמעות שונות של TalkBack.
כמו בכל עבודה שקשורה לנגישות, חשוב לבדוק ביסודיות כל חוויה באמצעות טכנולוגיות מסייעות כמו קורא מסך. כך תוכלו לחוות את האפליקציה מנקודת המבט של המשתמשים ולגלות בעיות שקשורות לנוחות השימוש, שאולי לא הייתם מודעים להן. מידע נוסף זמין במאמר בנושא בדיקת הנגישות של האפליקציה.
תמיכה בגודל הגופן המועדף על המשתמש
בהגדרות המערכת, המשתמשים יכולים לשנות את גודל הגופן של רכיבי הטקסט שמופיעים באפליקציות של Wear OS. לדוגמה, במכשירי Google Pixel Watch, ההגדרות האלה נמצאות בתפריט הגדרות > נגישות.
כשבודקים את האפליקציה, מגדירים את גודל הגופן לערכים שונים ומוודאים שתוכן הטקסט באפליקציה מתנהג כמו שציפיתם. כדי להפוך את הטקסט באפליקציה לנגיש יותר, אפשר להשתמש בטכניקות כמו:
- אם משתמשים בהתאמת גודל הטקסט באופן אוטומטי, צריך להגדיר ערכים מפורשים למאפיינים
autoSizeMinTextSizeו-autoSizeMaxTextSize. - משתמשים בשלוש נקודות כדי לציין שהטקסט חורג מהגבולות של המאגר שלו. רכיב הטקסט של Material משתמש בסימן שלוש נקודות (ellipsis) לציון גלישה כברירת מחדל.
הפעלת החוגה להזנת נתונים
ברוב מכשירי Wear OS יש לחצן צדדי פיזי מסתובב (RSB), מסגרת מסתובבת או מסגרת מגע. זה נקרא קלט סיבובי. אתם יכולים להשתמש בלחצן הסיבובי כדי לשנות את עוצמת הקול באפליקציות מדיה, לגלול בתוכן למעלה או למטה ועוד.
מכשירי Wear OS קטנים יותר ממכשירים ניידים, ולכן יש בהם אתגרים נוספים. משתמשים עם קשיים במוטוריקה עדינה עלולים להתקשות להקליד במדויק במסך קטן. יכול להיות שגם משתמשים בקורא מסך יתקשו להשתמש באינטראקציות של שתי אצבעות כדי לגלול. השימוש בקלט סיבובי עוזר למשתמשים להתמודד עם האתגרים האלה, כי הוא מספק דרך נוחה יותר לגלול במקום להשתמש באינטראקציה עם שתי אצבעות.
אפשר לקרוא מידע נוסף במאמר בנושא חוגה לקלט הנתונים.
אופטימיזציה של האפליקציה ל-TalkBack
TalkBack הוא קורא המסך המובנה של Android. כשהתכונה TalkBack מופעלת, המשתמשים יכולים לבצע פעולות במכשיר Android בלי לראות את המסך. בודקים את האפליקציה כדי לוודא שאפשר לנווט בכל תהליכי המשתמש באמצעות קוראי מסך כמו TalkBack. מידע נוסף זמין במאמר בנושא TalkBack.
השימוש ב-TalkBack ב-Wear OS דומה לשימוש ב-TalkBack בנייד, אבל יש כמה הבדלים שחשוב להכיר. ההבדלים האלה מפורטים בקטעים הבאים.
שימוש ברכיבים מובנים
מערכת ההפעלה Wear OS מספקת הרבה רכיבי ממשק משתמש מובנים שכבר עומדים בשיטות המומלצות לנגישות. לדוגמה, הרכיב PickerGroup משתמש באובייקט של מתאם מיקוד כדי להקצות מיקוד לרכיב Picker הנכון.
אתם יכולים להשתמש ברכיבים המובנים האלה באפליקציה כדי לשפר את השימושיות שלה לכולם.
שימוש בתיאורי תוכן לכרטיסים ולתכונות נוספות
מערכת Wear OS מספקת ממשקי משתמש שונים, כמו אריחים וסיבוכים.
רכיבים בתצוגת השעון מציגים מידע מאפליקציות שקל לראות במבט חטוף ישירות בתצוגת השעון, כמו התאריך או תחזית מזג האוויר. כרטיסי המידע מאפשרים גישה מהירה למידע ולפעולות שצריך כדי לבצע משימות. בהחלקה על תצוגת השעון, המשתמש יכול לבדוק את מזג האוויר, להגדיר טיימר ועוד.
בדומה לאלמנטים חזותיים של יצירה, אפשר להגדיר contentDescription
למשבצות ולתכונות נוספות. contentDescriptions מגדיר את הטקסט ש-TalkBack
משתמש בו כדי לתאר תוכן שלא מוצג כטקסט.
כשמשתמשים בתיאורי תוכן לרכיבים ולסיבוכים, חשוב לזכור את הנקודות הבאות:
- מומלץ להימנע מהוספת מילים מיותרות לתיאור שלא מספקות ערך למשתמש, כמו סיבוך ומשבצת.
- אל תוסיפו מילים מעבר למידע שמוצג. לדוגמה, אם בתיאור של סיבוך מוצג התאריך 13 בדצמבר, הוא צריך להיות 13 בדצמבר בלי מילים כמו יום ותאריך.
הגדרת תיאורי תוכן לכרטיסים
משתמשים בשיטה setContentDescription כדי להגדיר את תיאור התוכן הנוכחי של האריח ש-TalkBack מקריא.
חשוב גם להגדיר את תיאור התוכן לכל הרכיבים במשבצות, כמו לחצנים.
הגדרת תיאורי תוכן לרכיבי מידע
יש סוגים שונים של רכיבי מידע, כמו SmallImageComplication ו-ShortTextComplication. contentDescription, שמוגדרים בכלי ליצירת לוחות שעונים. לדוגמה, אפשר לעיין בSmallImageComplicationData.Builder.
הסבר על התנהגות הרשימות
בגלל גודל המסך הקטן במכשירים לבישים, TalkBack מניח כמה הנחות לגבי התנהגות הרשימה ב-Wear OS.
הצגת רשימת ההודעות
במכשירים אחרים, כשמשתמש מתמקד ברשימה, TalkBack מוסיף את התג in list להודעות שלו כדי שהמשתמש יבין איפה הוא נמצא. אם הם יוצאים מהרשימה, TalkBack מוסיף את ההודעה out of list להודעות שלו. אבל ב-Wear OS, TalkBack מניח שיש רק רשימה אחת אפשרית לכל ממשק משתמש, בגלל גודל המסך הקטן. לכן, הוסר התמיכה בהודעות בתוך הרשימה ומחוץ לרשימה כדי למנוע ניסוחים מיותרים. אל תצפו שההודעות על פריטים ברשימה ופריטים שלא ברשימה יוקראו ב-Wear OS.
הכרזה על רשימה אנכית
כשקוראים פריטים מרשימה אנכית, TalkBack לא מקריא פריטים שהם קטנים מדי או שכמעט לא מוצגים במסך. ספציפית, TalkBack משתמש בשני התנאים הבאים:
- אלמנטים בחלק העליון או התחתון של המסך.
- רכיבים בגובה של פחות מ-32dp.
כדי לעבוד ביעילות עם TalkBack, צריך לוודא שהגובה של הפריטים הוא לפחות 32dp, שהפריט הראשון ברשימה מרופד מלמעלה ושהפריט האחרון מרופד מלמטה.
ההנחיות האלה לא חלות על רשימות אופקיות.
הגדרת יעד מגע מינימלי
משטחי מגע הם החלקים במסך שמגיבים לקלט של משתמשים. הם יכולים לחרוג מהגבולות החזותיים של רכיב. לדוגמה, אלמנט כמו סמל עשוי להיראות בגודל 24dp x 24dp, אבל המרווח הפנימי שמסביב יכול להגדיר את משטח המגע המלא בגודל 48 x 48 dp.
גודל היעד המומלץ למגע לרכיבים אינטראקטיביים במכשירי Android הוא 48dp x 48dp. בגלל הגודל הקטן של המסך ב-Wear OS, יש מצבים שבהם מותר להשתמש בגודל 40dp x 40dp.
מידע נוסף על הטמעה של משטחי מגע זמין במאמר נגישות במצב כתיבה.
מומלץ בשבילך
- הערה: טקסט הקישור מוצג כש-JavaScript מושבת
- Picker
- טעינת תמונות {:#loading-images}
- שלבים חשובים לשיפור הנגישות של הכתיבה