כשיוצרים אפליקציה ב-Wear OS, כדאי להתחיל עם עקרונות הנגישות וההנחיות ממדריך הנגישות לאפליקציות ל-Android. לאחר מכן, מוודאים שהאפליקציה נגישה גם ב-Wear OS.
יש כמה דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון כשמדובר בנגישות של אפליקציות ל-Wear OS, בגלל הגורמים הבאים:
- סוגי קלט שונים ב-Wear OS, כמו חוגה להזנת נתונים.
- משטחי ממשק משתמש נוספים כמו כפתורים ורכיבים.
- מסכים קטנים, שנדרשות בהם הטמעות שונות של TalkBack.
כמו בכל עבודת נגישות אחרת, חשוב לבדוק ביסודיות כל חוויה באמצעות טכנולוגיות מסייעות כמו קורא מסך. כך תוכלו לחוות את האפליקציה מנקודת המבט של המשתמשים ולגלות בעיות שקשורות לנוחות השימוש, שאולי לא הייתם מודעים להן אחרת. מידע נוסף זמין במאמר בנושא בדיקת הנגישות של האפליקציה.
תמיכה בגודל הגופן המועדף על המשתמש
בהגדרות המערכת, המשתמשים יכולים לשנות את גודל הגופן של רכיבי הטקסט שמופיעים באפליקציות של Wear OS. לדוגמה, במכשירי Google Pixel Watch, ההגדרות האלה נמצאות בתפריט הגדרות > נגישות.
כשבודקים את האפליקציה, מגדירים את גודל הגופן לערכים שונים ומוודאים שתוכן הטקסט באפליקציה מתנהג כמו שציפיתם. כדי שהטקסט באפליקציה יהיה נגיש יותר, אפשר להשתמש בטכניקות כמו:
- אם משתמשים בהתאמה אוטומטית של גודל הטקסט, צריך להגדיר ערכים מפורשים ל-
minFontSizeול-maxFontSize. - משתמשים בסימן שלוש הנקודות כדי להראות שהטקסט גולש מהקונטיינר שלו. רכיב הטקסט של Material משתמש בסימן שלוש נקודות (ellipsis) לגלישה כברירת מחדל.
הפעלת החוגה להזנת נתונים
ברוב מכשירי Wear OS יש כפתור צדדי פיזי מסתובב (RSB), מסגרת מסתובבת או מסגרת מגע. זה נקרא חוגה להזנת נתונים. אתם יכולים להשתמש בקלט הסיבובי כדי לשנות את עוצמת הקול של אפליקציות מדיה, לגלול תוכן למעלה או למטה ועוד.
מכשירי Wear OS קטנים יותר ממכשירים ניידים, ולכן יש אתגרים נוספים. משתמשים עם קשיים במוטוריקה עדינה עלולים להתקשות להקליד במדויק במסך קטן. יכול להיות שגם משתמשים בקורא מסך יתקשו להשתמש במחוות של שתי אצבעות כדי לגלול. השימוש בחוגה להזנת נתונים עוזר למשתמשים להתמודד עם האתגרים האלה, כי הוא מספק דרך נוחה יותר לגלול במקום להשתמש באינטראקציה עם שתי אצבעות.
אפשר לקרוא מידע נוסף במאמר בנושא חוגה לקלט הנתונים.
אופטימיזציה של האפליקציה ל-TalkBack
TalkBack הוא קורא המסך המובנה של Android. כשהתכונה TalkBack מופעלת, המשתמשים יכולים לבצע פעולות במכשיר Android בלי לראות את המסך. בודקים את האפליקציה כדי לוודא שאפשר לנווט בכל תהליכי המשתמש באמצעות קוראי מסך כמו TalkBack. מידע נוסף זמין במאמר בנושא TalkBack.
השימוש ב-TalkBack ב-Wear OS דומה לשימוש ב-TalkBack בנייד, אבל יש כמה הבדלים שמוסברים בפירוט בקטעים הבאים.
שימוש ברכיבים מובנים
מערכת ההפעלה Wear OS מספקת הרבה רכיבי ממשק משתמש מובנים שכבר עומדים בשיטות המומלצות לנגישות. לדוגמה, הרכיב PickerGroup משתמש באובייקט של מתאם מיקוד כדי להקצות מיקוד לרכיב Picker הנכון.
אתם יכולים להשתמש ברכיבים המובנים האלה באפליקציה כדי לשפר את השימושיות שלה לכולם.
שימוש בתיאורי תוכן לריבועים ולתכונות נוספות
Wear OS מספקת משטחי ממשק משתמש שונים, כמו כרטיסי מידע ורכיבים.
רכיבים בתצוגת השעון מציגים מידע מאפליקציות שאפשר לראות במבט חטוף ישירות בתצוגת השעון, כמו התאריך או תחזית מזג האוויר. כרטיסי המידע מאפשרים גישה מהירה למידע ולפעולות שצריך כדי לבצע משימות. בהחלקה מתצוגת השעון, המשתמש יכול לבדוק את מזג האוויר, להגדיר טיימר ועוד.
בדומה לאלמנטים חזותיים של יצירה, אפשר להגדיר contentDescription
למשבצות ולתכונות נוספות. contentDescriptions מגדיר את הטקסט ש-Talkback משתמש בו כדי לתאר תוכן שלא מוצג כטקסט.
כשמשתמשים בתיאורי תוכן לרכיבים ולסיבוכים, חשוב לזכור את הנקודות הבאות:
- מומלץ להימנע מהוספת מילים מיותרות לתיאור שלא מספקות ערך למשתמש, כמו סיבוך ומשבצת.
- אל תוסיפו מילים מעבר למידע שמוצג. לדוגמה, אם בתיאור של סיבוך מוצג התאריך 13 בדצמבר, הוא צריך להיות 13 בדצמבר בלי מילים כמו יום ותאריך.
הגדרת תיאורי תוכן לכרטיסים
משתמשים במקש הצירוף contentDescription כדי להגדיר את תיאור התוכן הנוכחי של המשבצת ש-TalkBack מקריא.
חשוב גם להגדיר את תיאור התוכן לכל הרכיבים במשבצות, כמו לחצנים.
הגדרת תיאורי תוכן לרכיבי מידע
יש סוגים שונים של סיבוכים, כמו
SmallImageComplication ו-ShortTextComplication. contentDescription מוגדר ב-Builder, לדוגמה, אפשר לראות את SmallImageComplicationData.Builder.
הסבר על התנהגות הרשימות
בגלל גודל המסך הקטן במכשירים לבישים, TalkBack מניח כמה הנחות לגבי התנהגות הרשימה ב-Wear OS.
הצגת רשימת ההודעות
בגורמי צורה אחרים, כשמשתמש מתמקד ברשימה, TalkBack מוסיף את ההודעה in list להודעות שלו כדי שהמשתמש יבין איפה הוא נמצא. אם הם יוצאים מהרשימה, TalkBack מוסיף את ההודעה out of list להודעות שלו. אבל ב-Wear OS, TalkBack מניח שיש רק רשימה אחת אפשרית לכל ממשק משתמש, בגלל גודל המסך הקטן. לכן, הוסרה התמיכה בהודעות בתוך הרשימה ומחוץ לרשימה כדי למנוע ניסוחים מיותרים. אל תצפו שההודעות ברשימה ומחוץ לרשימה יוקראו ב-Wear OS.
הכרזה על רשימה אנכית
כשקוראים פריטים מרשימה אנכית, מערכת TalkBack לא מקריאה פריטים שהם קטנים מדי או שכמעט לא מוצגים במסך. ספציפית, TalkBack משתמש בשני התנאים הבאים:
- אלמנטים בחלק העליון או התחתון של המסך.
- רכיבים בגובה של פחות מ-32dp.
כדי לעבוד ביעילות עם TalkBack, צריך לוודא שהגובה של הפריטים הוא לפחות 32dp, שהפריט הראשון ברשימה מרופד מלמעלה ושהפריט האחרון מרופד מלמטה.
ההנחיות האלה לא חלות על רשימות אופקיות.
הגדרת משטחי מגע מינימליים
משטחי מגע הם החלקים במסך שמגיבים לקלט של משתמשים. הם יכולים לחרוג מהגבולות החזותיים של אלמנט. לדוגמה, רכיב כמו סמל עשוי להיראות בגודל 24dp x 24dp, אבל המרווח הפנימי שמסביב יכול להגדיר את יעד המגע המלא בגודל 48 x 48 dp.
הגודל המומלץ של יעד המגע לרכיבים אינטראקטיביים במכשירי Android הוא 48dp x 48dp. בגלל הגודל הקטן של המסך ב-Wear OS, יש מצבים שבהם מותר להשתמש בגודל 40dp x 40dp.
מידע נוסף על הטמעה של משטחי מגע זמין במאמר נגישות במצב כתיבה.
מומלץ בשבילך
- הערה: טקסט הקישור מוצג כש-JavaScript מושבת
- Picker
- התמונות נטענות
- שלבים חשובים לשיפור הנגישות של כתיבת הודעות