עיצוב ווידג'טים גמישים ל-Android שמתאימים לגדלים שונים של מסכים ורשתות. חשוב לבדוק את הפריסות כדי לוודא שהמשתמשים יכולים לקרוא את הווידג'ט ולהשתמש בו בכל גודל.
גדלים שמוגדרים כברירת מחדל
כדי לתמוך בווידג'טים שאפשר לשנות את הגודל שלהם, כדאי לבצע אופטימיזציה של הפריסה לכמה סוגי גדלים או נקודות עצירה (breakpoint). מכיוון שגודל התאים משתנה בהתאם למכשיר ולכיוון המסך, כדאי לעצב ווידג'טים מותאמים במקום ווידג'טים בגודל קבוע.
מגדירים את המאפיינים targetCellWidth ו-targetCellHeight גם למכשירים ניידים וגם לטאבלטים, כדי שבורר הווידג'טים יציב ויציג את הווידג'ט בצורה מדויקת. למידע על טווחי תאים ומידות מינימליות של dp, קראו את המאמר קביעת הגודל של הווידג'ט.
נקודות עצירה (Breakpoints)
נקודות עצירה הן חיוניות ליצירת ווידג'טים שניתן לשנות את הגודל שלהם, שמתאימים למסכים שונים ושידידותיים למשתמש. בדיקת העיצוב תאפשר לכם לזהות את ספי הגודל שבהם צריך לשנות את הפריסה. כדי להפעיל את השינויים האלה, מטמיעים נקודות עצירה (breakpoint) שמוודאות שהווידג'ט שומר על המראה והפונקציונליות שלו בכל גודל.
נקודות עצירה גם מאפשרות לכלול או להחריג תוכן משלים באופן מותנה, וכך לנצל את השטח בצורה אופטימלית בהתאם למידות של הווידג'ט.
ווידג'טים בגורמי צורה שונים
עקרונות העיצוב של ווידג'טים בטאבלטים ובמחשבים דומים לאלה של טלפונים, אבל יש הבדלים בציפיות לגבי הקלט. במכשירים אחרים, כמו מכוניות, יש דרישות ספציפיות לגבי היכולת להבין את המידע במבט חטוף, או שהווידג'טים מותאמים באופן אוטומטי. מידע נוסף זמין במאמר התאמת ווידג'טים לגורמי צורה שונים.
מילוי הגבולות
אחת מהסיבות העיקריות לכך שמשתמשים מסירים ווידג'טים היא שהם לא מיושרים עם רכיבים אחרים במסך הבית. כדי למנוע את זה, צריך לוודא שהווידג'ט תמיד ממלא את כל המקום שהוקצה לו ברשת.
מה מומלץ לעשות
מה אסור לעשות
מה מומלץ לעשות
